ואם פרידה אז שיהיה שלום בינינו
ביני לבינכם, מי שטרח והגיע
בינכם ובין משפחתי המדהימה,
בינכם,
ובין כל מי שסביבכם.
זכיתי בכל כך הרבה חסד,
אהבת חינם
ושלום במסע שלי,
שאני רק מייחלת לשלום שישאר אָחַרַי.
זכיתי לאהוב, וזכיתי להיות נאהבת בצורה הכי עמוקה, ואמיתית שיכולתי לדמיין.
בטח הרבה יותר ממה שיכולתי לבקש.
לא ידעתי אז, בגיל 17 וכמה חודשים, שאני אכיר את אהבת חיי,
לא ידעתי אז שהוא יהיה המתנה הכי גדולה שלי.
וזכיתי.
אבי נצחי שלי,
אין מילים שיוכלו לתאר את עומק האהבה שלך אלי, שלי אליך.
את העוצמה שעומדת מאחורי המילים האלו אהבה, הקרבה, נתינה, חמלה, סבלנות, רוך, חום.
היית לי למשענת,
היית לי לסעד
היית לי לכוכב הצפון
היית המצפן שלי,
היית ועדיין, אתה הלב שלי.
תמיד במחשבות שלי, תמיד שם להנחות אותי, תמיד שם להרים לי, להאמין בי.
אתה כמו שאתה זה היה הכי נכון לי שיכול להיות.
במסע המטורף הזה שהגוף שלי הכניס אותנו אליו- הדאגה שלך, המבט החומל, הניסיון להקל כל כאב, המגע שלך, הכל היה מדויק לי.
אתה נצחי שלי, תמיד היית ותמיד תהיה.
כל כך זכיתי,
אני בטוחה שהנשמות שלנו עוד יתחברו להן במסע הנשמות, ברור לי שהן כבר היו מחוברות בעבר.
זאת רק פרידה זמנית עד לפעם הבאה שאפגוש בנשמה שלך.
בינתיים לנשום עמוק, לעכל, ולתת ללב לנוח, מגיע לנשמה המדהימה שלך קצת מנוחה מהמסע שלי.
תנוח אהובי, קח לך את הזמן לעכל את מה שעברנו.
ואז תעוף, תזכור לבחור בשמחה, בחיים, אני איתך תמיד.
ילדים יקרים שלי,
לילי, ליאו, אליאנה- נשמות מתוקות שלי.
מצטערת מכל הלב שככה יצא לנו.
זאת לא היתה הכוונה, ובטח לא הרצון של אבא או שלי.
בחלומי דמיינתי משפחה שמתבגרת לה ביחד סביב שולחן האוכל, בחלומי אני ואבא מארחים אתכם ואת המשפחות שאתם בחרתם לעצמכם לארוחת חג בגינה גדולה.
יש חלומות שמתגשמים ויש כאלו שלא.
תזכרו אבל,
יש חלומות שמתגשמים, אל תשכחו להביע משאלות, לבקש, לרצות עוד וטוב מהעולם והיקום, כי יש טוב, וכי הוא יגיע אליכם בטוח.
רציתי להגיד תודה, שבחרתם בי להיות אמא שלכם, זאת זכות גדולה. כל אחד ואחת מכם נפלאים, חכמים, ועם לב ענק ונדיב. ומהרגע של כל תחילת הריון זה היה מסע מרגש של אהבה והתאהבות בכם.
כתבתי לכם לא מעט, הקלטתי קצת, בהזדמנות תקראו, תקשיבו. אני מקווה שזה יהיה לכם מקור של כוח, עוד הזדמנות להכיר אותי, ולזכור אותי.
יש כאן הרבה אנשים שיהיו איתכם בהמשך החיים, שילוו אתכם, וירצו בטובתכם, תנו להם להכנס לכם לחיים לעזור, ולהיות שם עבורכם. הם לא אני, הם לא אמא שלכם, אבל הם מכירים אותי, ויוכלו לספר לכם עלי, כשתרצו.
לייעץ לכם, להושיט יד, לחבק.
אני רוצה שלא תאבדו תקווה,
שלא תאבדו את האמונה, בכם בעצמכם, ביכולות שלכם, בכמה אתם מיוחדים, ומוכשרים, ובאלוהים, ובעולם ובטוב שבו.
תמשיכו בבקשה לאהוב מכל הלב, להיות עם לב פתוח, לזכור שהחיוך הוא חלק מהיום יום שלנו, חייבים לנצל כל יום, לחייך אותו, לשמוח בו. אין סיבה שלא. כן, גם אם אני כבר לא חלק ממנו.
אולי לא בהתחלה, בהתחלה יהיה קשה לראות את האור, בהתחלה יהיה קשה להבין למה זה קרה, ואיך ממשיכים הלאה. אבל לאט לאט תמשיכו, והשמש תזרח, תתעקשו על החיוך, תתעקשו להכיר בטוב.
מופלאים שלי, תהיו טובים אחד אל השני, תהיו שם האחד בשביל השני. לילי ליאו ונני, שלושתכן כלכך אוהבים אחד את השני. יש ביניכם ברית עולם, תהנו ממנה, אני סומכת עליכם. ותהיו שם בשביל אבא, הנצחי שלי. אבא צריך אתכם לא פחות משאתם צריכים אותו.
חברותי היקרות, שליוו אותי במסע הזה,
חברות שהגיעו תוך כדי המסע, חברות שהיו עוד הרבה לפני, תודה על המילים הנכונות, התמיכה האינסופית בי, באבי, בילדים, החמלה, הצעת העזרה הקבועה. עשה את ההתמודדות הרבה יותר קלה, לאו דווקא פיזית, כמו עצם הידיעה שיש פה נשים, שעוטפות אותי, את המשפחה, שבוחרות מרצונן להיכנס לסיטואציה הלא קלה הזה.
תודה לכן ולחסד שעשיתן עבורי ועבור משפחתי.
ולכל המשפחה, המורחבת והיותר קרובה, כל מי שהיה שם לעזור לנו, לתמוך בי.
תודה.
לא ייחלתי לסוף כזה בחיים,
לא דמיינתי שככה זה ייגמר, ועדין זה מה שיצא. אולי במבט על, אולי לאורך זמן הדברים יהיו ברורים יותר, כרגע זה לא מובן, וגם זה בסדר, זה החיים. וזה הסוף שלהם.
אנחנו לא בוחרים בשניהם.
היו לי עוד הרבה תוכניות, משפחתיות, ואישיות, ועוד פסגות לכבוש, וחלומות להגשים. יחכו לגלגול הבא.
לא מוותרת על המשפחה שלי, הילדים שלי, על הנצחי שלי, על החברים והחברות שלי- כל אלו עשו את החיים שלי נהדרים, וכמו שכבר אמרתי, אין לי תלונות. היו לי חיים מלאים, טובים ואוהבים. היתה שם הרבה אהבה. וזה מה שחשוב.
ואם פרידה אז שיהיה שלום בינינו,
אוהבת אתכם,
אל תתנו לגעגוע להוביל אתכם, אל תתנו לטרגדיה הזאת לקבוע את יומכם. תהיו בשלום עם העולם, תחייכו ותהנו מהחיים, מהיום יום, ותזכרו אותי בשמחה, באהבה.
גליה רשמה את מילות הפרידה הללו כחודש לפני שנפטרה, בועז התבקש לקרוא מילים אלו לפני המסע האחרון של גליה.
יהיה זכרה ברוך.